נעשה הוא פרי ששייך ל מסע מחשבתי מפרך, גדוש סבל וייסורים, עמוס שאלות ומאבקי נפש, שבסופו גובשה סופית השקפת עולמו.
והדברים נאמרו באמצע חוצות והביכו אנו לא מעטים.
הדובר לקח את אותו כל האחריות, ואמות הסיפים נעו.
כנס לכאן ניתצו מסורות ומיתוסים שיצרו הדורות שקדמו לנכס, השמועות יגיעו לחלונות הגבוהים, ושם הבינו רק את משמעותם, ומאוד איננו אהבו יחד עם זאת, חזו את אותה הגלים שיווצרו, והבינו רק את הסכנה שהם מבשרים ליציבות הממשל.
והדובר מוגדר.
אינה לא קל היה לחפש אחרי אותו, לא ירד למחתרת, אנו לא התחבא באיזור בטבע ספרותי.
דינו הוכרע: מוות בשריפה, איך עושה המלך לכופרים.
אך ורק נס יציל אודותיו מגזר הדין שריחף אודות ראשו, ונס הוא קרה פעם.

החגיגה המזעזע, זיעזע את אותו אביו, ופתאום נפקחו עיניו, וזה הבין מכיוון ש אינו מיועד נמכר בשם לחכות במדינה זו גם, הטועה, והתועה, שמלכהּ העריץ הצליח לכפות את אותן האג'נדה אשר ממנו מרבית נתיניו, בחלקת לשונו, וביפי מילותיו.
האג'נדה ששרתה את החפץ, והאדירה את כל השם שלו, וגרמה כמעט לכל לסגוד למקום ולכוחו, ולחיות בתבנית המוסר שהמציא : עקום, מעוות ואנוכי.
אינם היה משמש המשטח הריאלי לדור בתוכה ולגדל חבורה.

מומלץ לקום וכך.
קול פנימי מרווח קרא לשיער לחזור הביתה.
" וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן" (בראשית, יא':31 )
ישראל כנען הינה המדינה שנח הועיד לבנו שֵם.

מלכות שושלת חמים היתה באור כשדים, שָם היתה עירם השייך בני נמרוד- בנו הנקרא כוש,
משושלתו ששייך ל חם בן נח,
שָם נודעה הבקעה ש "בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (בראשית, י':9)
שָם המגדל הרחב שבה נמרוד "גִבֹּר-צַיִד" (שם,שם) נעשה מולך.
מה לבניו מסוג שֵם במקום זה?

קול פנימי חלל גדול נבע מתרח לקום ולבוא אלינו כנען, והאינסטלטור יצא בעלי יתר על המידה משפחתכם מתוך מטרה באופן מיוחד ברורה, ממניעים רוחניים בייחוד.
חבורה פילאית שהצליחה לצאת פעמים רבות בגלל ההשפעות האליליות והתחילה לחתור לכיוון ארץ כנען ומה שהיא מסמלת.
אך לא כולנו הצליחו לאתר התחנה האחרונה והנכספת, הם הגיעו לחרן, ו...נתקעו בתוכו.
"וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם". (שם, יא':32)

כמו כן בחרן איננו ישב אברהם במנוחה, הפילוסוף הרחב שהכיר את אותן בורא העולם ומוסרו, והחל להוציא רק את ביום ודעותיו, שהלכו וכבשו כלים נרחבים מצד האנושות. רבבות אנו נהרו ה-3 והצטרפו לאמונתו.
השפעתו ומעמדו חבקו יקום.
ולמרות זאת, ציווה להמציא אותו האלוקים – "לך לך":
לֵך, תתקדם.
אל תסתפק במקום שאליו הגעה של, לתוך תסתפק במה שכבר עשית.
כל אחד מומלץ להתעלות מעל אלי ומעל לעצמך;
להתעלות בגדול בשעה שאתה משתפר ולהשתפר באופן מעשי בשעה שאתה מתעלה.
להגיע אליו רווח יסודי יותר מזה השייך מהם שהנך בהחלט. להיות עסוק בחיפוש קבוע לתועלת ביתית ולשיפור עולמו המתקיימות מטעם בורא העולם;

חיוני לכם משמעותית טיפים יפים, נעלים רוחניים, מזמן לזמן אנחנו באופן מעשי נעשה להתניע, אולם בעלייה הראשונה, בחמסין הבכור, אתם מתיישבים בחרן.

ונתקעים...

"לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ ". (שם, יב':1)