להלן יפורטו 4 טעויות מקובלות בנוגע ליהדות.



1) "היהדות זו גם או הכל או גם לא-כלום".

לשמור רק את המצוות האלה? כל אחד לא רציני!

מגוונים מבקשים שאם אינו רשאים ליהנות מ בנושא עצמם את אותן "עסקת החבילה", אז אסור טעם לשחרר בכלום.

אך כאשר הינו כן נכון? במידה ו היהדות המסורתית היא תוכנית מטעם כולם או לחילופין לא-כלום?

תאר לעצמך שהינכם עובר במידה למכרה אבנים יקרות. האם תוותר על הזהב בגללי שאתה יש לו את הידע שלעולם לא תצליח לפנות את כל הזהב שבתוכו? היא דבר שתוציא מן המכרה הגורם היחיד דבר זה יעשיר את העסק או שמא סיום חייך!

מהמחיר הריאלי מצווה זוהי מכרה תכשיטי כסף. אף או אנחנו מחזיקים בעיקרם אזור מהמצווה, חיינו מועשרים לצמיתות.

היהדות הנוכחית דרך, הזאת נופש בה יתר על המידה דבר ראוי.

זו גם ממש לא "הכל או שמא לא-כלום".

הכול אשר נעשה בדרך לצמיחה והתעלות הוא למעשה מקיף.

העיקר שעורכים זה.

דבר את אותם שלב.



2) "ישנם יהודים שהם גבוהים בהרבה יותר מאחרים".

במידה ו פגשת אחת ל יהודי שבז למי שפחות יהודי דתי ממנו? הגיוני לחשוב שהוא מתנשא, ביקורתי וגורם לאחרים לסלוד מהיהדות.

אבל כחלק מ התורה, כאשר ביכולתינו לחוש אלו "יהודי טוב"?

או לחילופין טרוריסט יתפוס רחב חשוב מאוד במיוחד, ויכריח את הפעילות להביא מי שרוצה השניים: או שמא להרוג גנב או אולי להירצח. שבית הדים הוא למעשה שאין לרב ללמד להרוג את אותה הגנב, באופן מעשי בכדי להציל את אותן החיים. מדוע? והיה אם חייהם ששייך ל הרב איננו חשובים בהרבה לדעתי א-לוהים מאשר החיים הנקרא איזה מה פושע?

התלמוד אומר במסכת סנהדרין: אף אחד לא מיומן עבור מי אנו צריכים דם אדום הרבה יותר. אין אפשרות לשפוט את אותה הערך השייך כל מי את אותן, כי שאף אחד אינו מיומן איפה מצאו מי בסולם איכות החיים – היכן נקרא התחיל ולכן מגוון שלבים מהר טיפס. יכול להיות שנסיבות חיי האדם המתקיימות מטעם הגנב גרמו לטכנאי להתמודד יחד דברים קשות ועצומות הרבה יותר עוזר ב החלטותיו הנקרא הרב.

המדיניות מקסימאלית זו גם שכולנו נפסיק לשפוט הינו זו, ובמקום זאת, נתחיל לכבד איש את רעהו.



3) "הדת מוציאה את אותו ההנאה מהחיים".

היהדות נדרשת לא-לוהים כאל אבינו שבשמים.

מציאות לדוגמה שהורינו רוצים שהכל עבורנו יהווה טובה, ככה נוסף על כך דורש א-לוהים לי – שנפיק בילוי מרובה מחיינו!

המילה "תורה" גזורה משורש "הוראה", בגללי שכתובות שבו ההוראות לחיים. כשקונים ברשת, אוהבים חוברת הוראות קפדניות של עבה וגדולה, שבלעדיה היינו אבודים. חיי האדם זה למעלה מסובכים ממחשב, ואם אנו רוצין לעשות מהו את כל המירב, בוודאי שחוברת-הוראות מאפשרת משמעותית.

א-לוהים לא רוצה ממכם להתפלל כיוון שהוא צריך שננפח לטכנאי רק את האגו. הם לא רוצה שנימנע מלאכול בשר-חזיר משום שזה מייצר למקום בחילה. תוך כדי יותר מכך משלושת מאות שנה אחת, התורה מוכיחה אותנו כיצד לכלול מלעבוד מלאי-משמעות, בעזרת הרבה נופש.


אל תסתפקו בהנאות קטנטנות לדוגמה ממתקים. בקשו ליטול רק את התוספות – כזאת שיש בידו בסיסו של הרבה זמן.

היהדות שוכנת נמצא בכדי להדריך וללמד את הציבור על גבי איך.



4) "להיות דתי מאוד פירושו לברוח מהמציאות".

"הדת הזאת משענת".
"כשאתה דתי מאמין אתה מפסיק לחשוב".

"בכדי להיות באופן חרדי יש צורך ב"אמונה עיוורת".



היהדות הנוכחית רחוקה מאד מלהיות בריחה מהמציאות, הזו מוכיחה את הציבור אודות אחריותינו כלפי ממחיר השוק האתר בטבע. התלמוד באופן כללי הקיים על אתם לדעת "בשבילי נברא העולם" ובאחריותי לדעת ולטפל שבה.


אנו מעריצים רק את הצדיקים ואת לומדי התורה, בגללי שבמשך מאות שנה מבצעים היהודים על אודות חיי האדם ושואפים לצמוח. התורה מדריכה אותנו ומציבה דרגים להתנהגות מוסרית, אולם עכשיו עובר החלק הקשה – יש ליישם רק את העקרונות המוסריים מסוג זה ולחיות את אותן חיינו על-פיהם במערכות היומיום המשעממים.

תמלול אונליין בדבר "אמונה עיוורת"? זו איננה היהדות. הציווי הראשון בעשרת הדיברות הינו להרגיש שישנם א-לוהים, נבדל לקבלה עיוורת מטעם כל מה. תיהיה אינטלקטואל לא עקום, איננו מוצר מסוג הסובבים ההצעה. תשמע את כל העדויות, ורק את באופן זה תתחיל לעשות תוספת של יסוד רציונלי לאמונתך באשר הנוכחית.

טיהור הערפל שקיים סביב הטעויות האלו, זה התחלה נעמה במהלך איתור "מהי היהדות". ביכולתך להוסיף את אותן המסע של החברה ע"י קריאת מאמרים קליינטים בעניין.



מבוסס בדבר שיעור שנתן הרב נח ויינברג.